קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' סעד ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 03.04.2011, בצומת המייסדים בנהריה (להלן: "הצומת"), ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין רכב בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין הרכב בו נהג הנתבע 1, מסוג מונית, המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "המונית" ו/או "רכב הנתבעת").

בקצירת האומר, בגין התאונה דנן הוגשה תביעה מקבילה בהליך אזרחי (להלן: "ההליך שם"). בהליך שם, מבוטח הנתבעת 2 הגיש תביעה בגין נזקיו, ואילו הנתבעת 2 ייצגה את "קל אוטו" את התובעת כאן, ושם טענה כי מבוטחתה היא זו שנסעה לאור מופע האור הירוק. זאת ועוד יצוין, כי ההליך שם הסתיים בדרך של פשרה.

לגופו של עניין ייאמר כי התאונה התרחשה בצומת, שעה שרכב התובעת ביצע פנייה שמאלה, ואילו המונית המשיכה בנסיעה רציפה ישר, מכיוון צפון לדרום. עוד יצוין, כי אותה שעה שהה נוסע בתוך המונית.

אין חולק כי התאונה התרחשה לאחר שאחד מבין שני הנהגים המעורבים לא ציית למופע האור האדום ברמזור שבצומת.

כמו כן, אין חולק כי בעקבות התאונה, נפגע רכב התובעת בדופן השמאלי-קדמי ואילו המונית נפגעה לאורך צידה השמאלי.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה מי מבין שני הנהגים לא ציית למופע האור האדום בכיוון נסיעתו, וגרם לתאונה. לאחר שתוכרע שאלה זו, תתברר שאלת הרשלנות התורמת, אם בכלל.

העידו בפניי הגב' יוליה ברוצקי (להלן: "הגב' ברוצקי" ו/או "עת/1") שהינה הנהגת ברכב התובעת, כמו כן העיד מר סאיל סעד (להלן: "הנתבע 1") שהינו נהג המונית.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, בהליך שם, הייתה מיוצגת התובעת כאן באמצעות הנתבעת 2, ושם טענה הנתבעת 2 כי נהגת התובעת פה היא זו שנסעה באור ירוק. לאור האמור, קיימת מניעות מצד הנתבעת 2 לטעון בתביעה דנא טענות הפוכות. זאת ועוד, ההליך שם נסגר בעקבות הסכם פשרה בסכום פעוט, המגלם ככל הנראה אשם תורם בלבד, ויש בכך כדי להעיד על אחריותו של הנתבע 1 לתאונה.

לגופו של עניין, רכב התובעת ביצע פנייה שמאלה אל תוך הצומת בחסות אור ירוק ובעקבות רכב שנסע לפניו. לפתע, התפרצה אל הצומת המונית בניגוד למופע אור אדום בכיוון נסיעתה ופגעה ברכב התובעת.

כמו כן, עת/1 מסרה עדות סדורה, היא מכירה את הצומת ונכנסה לתוכה בחסות האור הירוק. לעומתה, הנתבע 1 לא העיד לעניין התרחשות התאונה, ואמר כי ראה אור ירוק כ- 100-150 מטרים לפני הכניסה אל הצומת.

זאת ועוד, הנתבע 1 העיד כי הייתה אינטראקציה בינו לבין הנוסע שהיה עמו במונית טרם התרחשות התאונה, ולא טרח לזמנו לעדות.

באשר לייחוס רשלנות תורמת, התובעת טוענת, כי אכן גדר ההפרדה מסתירה את שדה הראיה, אך עת/1 בלמה מיד עת הבחינה במונית, ומשכך אין לייחס לה רשלנות תורמת כלל.

לטענת ב"כ הנתבעים, באשר לטענת המניעות הנתבעת 2 נכנסה לנעלי מבוטחה ואין מקום לטעון למניעות. הסכם הפשרה שנחתם במסגרת ההליך האזרחי, נחתם מבלי שהושמעו עדים והתקיים דיון לגופו של עניין, ועל כן אינו מחייב את הצדדים בהליך זה.

באשר לתאונה, המונית חצתה את הצומת בחסות האור הירוק, כאשר לפתע התפרץ רכב התובעת אל הצומת, תוך התעלמות ממופע האור האדום המוצב בכיוון נסיעתו.

זאת ועוד, עת/1 השמיעה בגרסתה פרטים חדשים אשר לא צוינו בהודעות שנמסרו על ידה, ועל כן מדובר בעדות כבושה.

לשיטתה, גרסת עת/1 מחזקת את גרסת הנתבעים, שכן מעדותה עולה כי ייתכן ורכב התובעת הסתכל על הרמזור המיועד לנסיעה "ישר", ולא על הרמזור המיועד לפנייה שמאלה – דהיינו עת/1 התבלבלה בין מופעי הרמזורים.